top of page

 פרק 81 - התפתחות התודעה - חלק  1

אפשר להאזין לפרק כאן 

הזמנים המעניינים שאנו נמצאים בהם בעת הזו מצביעים על תהליכים מורכבים כשבני אדם מוצאים את עצמם מופתעים ומשתוממים לנוכח שינויי התקופה,  יש הקצנה גדולה בגישה ובתנאים העכשוויים שמצמצמים את אפשרות הנוחות והביטחון להרגשת צמצום כללית ומצד שני מתקיימת התפתחות, הרחבה ופריצה של כלי טכנולוגיה חדשים שמשבשים ומאתגרים את האדם ואת צורות חייו, מחשבתו וסביבתו והם בבחינת עודף אפשרויות. זו תקופה של האצה שבה בני אנוש יכולים לרכוש לעצמם כלים טכנולוגיים עוצמתיים שיכולים להיות משני עולמות ומתבקשת זהירות על מנת לוודא שהכלים הללו יופנו לבניה ולא להרס. המצב הזה יוצר בלבול, כאוס ותחושת אי וודאות ולכן ודווקא בזמנים הללו מוטב לשים את הדגש על העצמיות ולהישען על ההרגשה וההיגיון הבריא, על האדם להכיר את עצמו ואת תודעתו כי התודעה היא הכלי שדרכו האדם מזהה את מציאות המתקיימת.

 פרק 81 התפתחות התודעה - חלק 1

לאור הרבה בקשות של מאזינים החלטתי לעשות שני פרקים על התודעה ואפשרויות התפתחותה ובהקשר זה לנסות ולהעמיק את ההבנה על היחסים הפנימיים בין גורמי התודעה כשהפרק הראשון (הנוכחי) מתייחס אל הנושא מנקודת המבט הארצית והחלק השני יתייחס אל הנושא מהצד הרוחני בפרק נוסף שיפורסם בעוד מספר שבועות.

פודקאסט- תחנת ירח - פרק 81 - התפתחות התודעה - חלק 1

האימייג׳ הזה נוצר ב מידג׳רני AI

התודעה בהתבוננות ארצית
מטרת הקיום של האדם היא אושר והדרך אליו עוברת דרך הכרת טבע האדם, עצמיותו והסביבה שלו תוך שהאדם פועל חי וקיים על מנת ליצור בעצמו סביבה פנימית מאוזנת ושמחה שהיא הביטוי לתודעה מאורגנת, ברורה והרמונית.
מהות האושר היא קבלת עצמך ודרכך והערך הזה תלוי גם בתפקוד התודעתי כי התודעה מסבירה לאדם את המציאות. תודעה מאורגנת כזו יכולה להתקיים כאשר היא מאוזנת ע״י הפרמטרים שאותם היא מזהה: תחושה , רגש ומחשבה כאשר תפקיד המחשבה הוא להסביר את שני הגורמים קודמים : מה אני חש ומה אני מרגיש ?
מטרתו של ההסבר הרציונאלי והשכלי פרקטי היא  לעגן את התחושות והרגשות אל ״המציאות״ ולנהל את הרגש כי הרגש לא יכול לפעול היטב ללא היגיון והנחייה ולעומת זאת השכלתנות תהיה ריקה אם הרגש לא מעורב בתהליך החיים כי אז נקבל אדם שהוא רובוט שמתנהל באופן אוטומטי.  צריך לזכור שמטרת חווית החיים מבחינת עולם המודעות  זו החוויה הרגשית של האירוע בכל הצורות האפשריות (או סך כל החוויות שנחוו )ואלו מנוהלות ומנוטרות ע״י התודעה שהיא בעצמה: ידע אודות המציאות שנרכש באמצעות התנסות ומושגים.

האדם ושכלו

השכל בנוי מצד פרקטי והיגיון ושני אלה מרכיבים את מהמחשבה או מהמינד ביחד עם האינטואציה. הצד השכלתני אמון על ההתנהלות המעשית כי הוא היחיד המכיר את חוקי הארץ, הזמן, המסגרת, מטרה, תפקוד ויעילות ולכן הוא המנהל המכתיב גבולות וזמן שאלו תנאי החומר העיקריים ולכן בחשיבה פרקטית האדם מתפתח בעולם באמצעות שכלו ועל פי יכולת הזיהוי של המציאות שלו כאשר  הכלי שאיתו האדם מזהה את המציאות שלו הוא התודעה שהיא זו שמזהה את מה שקיים כמציאות (תחושה רגש מחשבה ) והיא גם מאגדת את כל הידע שנרכש מהמציאות באמצעות מושגים, ולכן יש חשיבות עצומה לידע ולמושגים כי על סמך אלו יקבע הזיהוי התחושתי או הרגשי או החשיבתי וזה מה שהתודעה תתכנת אל המינד שהוא בעצמו יקבע איך האדם יפעל בעולם עפ״י הזיהוי התודעתי שנצרב בו.
אם זיהוי הוא שגוי אז גם מה שיתוכנת אל המינד יהיה שגוי והאדם יפעל כך עד אשר תהיה לו תגובה תודעתית אחרת ותיקון.
השכל וההיגיון של האדם הוא מרחב של לימוד אודות המציאות והוא נשען על הנחות יסוד הגיוניות שאמורות לתת לאדם תמונת עולם רציונאלית,  ולכן צורת החשיבה הזו היא לוגית קרי אפס או אחד = התייחסות רק למה שקיים במציאות כאשר המציאות היא : מה שאתה מזהה בתוכה. מה שאתה לא מזהה בתוכה -לא קיים . זה לא אומר שאין טעויות בחשיבה הרציונאלית יש אבל הם ברי תיקון.

מנקודת ההסתכלות הרוחנית מדובר פה על התעלמות שלמה וכוללת מחלק נכבד ״מהמציאות״ האמיתית כשהשכל מצמצם את מרחב הלמידה רק למה שהוא מזהה כמושג או כידע , והבעיה היא לא עם השכל וההיגיון שהם חשובים מאד להתנהלות פרקטית של האדם, הבעיה היא עם הקביעה שהשכל הוא יודע כל ולכן ועל מנת לשלוט באדם הוא מצמצם את השיח הפנימי רק למה שהוא מזהה כמושג או ידע ולכן הוא עלול לבטל מושגים או ידע שעדיין לא נרכשו כי הוא לא מזהה אותם.
אנשים רציונאליים יכולים לחיות רק במישור החוויה הארצי כי הוא מישור מאוחד לכאורה רק עם מה שמזוהה כי השכל מגדיר את מטרת האדם כזהות חסרת סתירות, העולם הרוחני טוען (וזה יהיה בפרק הבא) שגוף נפש, חומר ורוח הם מישורים נפרדים שיש לאזן ביניהם ובאמירה הזו עולם הרוח קבע כי הנפרדות קיימת מראש כי המישורים הללו לא מאוחדים , כאן עולם הרוח משיב שמטרת הקיום היא אכן אושר או זהות חסרת סתירות אבל זה לא מצב מולד כי אם נרכש ולכן זו המטרה של האדם ולא נקודת המוצא שלו.
 

 

התפתחות של ידע תודעתי

התודעה רוכשת ידע ומושגים אודות המציאות באמצעות לימוד וזיהוי. התפתחות של מושג מתרחשת על פי זיהוי והשוואה לדבר דומה או אחר ובשל עומס נתונים ורצון לחסוך זמן התודעה שואפת לצמצם את המידע ופעולת הזיהוי ולחסוך בנתונים ולכן השכל פועל ומזהה אובייקטים מוחשיים על פי מה שהוא רואה כזיהוי תחושתי דרך חמשת החושים ( כי גם תחושה היא ידע) ורק על מה פי  שמזוהה בפועל כי רק מה שהוא מזהה קיים, הווה אומר  : מכונית זו מכונית , עץ זה עץ . עץ לא יכול להיות מכונית ומכונית לא יכולה להיות עץ כי זה מה שמבטיח שיש התאמה בין השכל לבין המציאות.
בנוסף, זהות קיימת רק ביחס לזהות אחרת דומה זאת אומרת שאני יכול להגדיר את תכונות העץ רק ביחס לעצים אחרים כי לא יתכן קיום נפרד של עץ והוא תמיד ביחס לעצים אחרים מבחינת זהות ותכונות וללא השוואה אי אפשר להגדיר את המושג.
הבעיה מתחילה כאשר מבינים שאנשים רכשו את המושגים שלהם אודות המציאות מההורים או בגן או ביה״ס או גרוע מכך מהטלויזיה, המדיה והמדינה שנלחמים על האפשרות להשריש באדם מושגים שגויים אודות המציאות כי רק כך ניתן לשלוט בו. המלחמה על המושגים היא למעשה מלחמה על התודעה כי התודעה מתפתחת ע״י ידע ומושגים ולעיתים אנשים מבינים את המילה אבל לא מבינים את המושג. חוץ מזה, אחת הבעיות של התודעה היא עומס נתונים ולכן יש נטיה לאחד מושגים וכך כל סוגי העצים בכל הגדלים והתכונות נכנסות תחת הגדרה של המושג עץ כי אתה רוצה לחסוך בנתונים ובזמן ואם תתחיל להתעכב על כל העצים ועל כל תכונה שלו על מנת להתעמק במושג ״עץ״  אז אתה תבזבז הרבה זמן ולכן אתה עושה הכללות או איחוד מושגים כי כך התודעה חוסכת זמן ועומס וכך המושג הרבה פעמים נשאר שטחי ולא מתפתח ע״י שרשור ידע כי עץ זה עץ , כל העצים זה עץ וכך גם שמאלנים, ימניים, חרדים וערבים , פחדים, תשוקות , הכל מאוגד תחת מושג מאוחד ולא תמיד מפורט ועמוק כי האדם לא יודע לזהות את הניואנסים של המושג בתוך עצמו ולא תמיד יודע שהמושג נשתל אצלו בתודעה כבר מזמן וזה מה שהתודעה מתכנתת אל המינד שלו ולכן , כך הוא יפעל במציאות.
 

 

האם על האדם לחיות חיים רציונאליים?

 
התשובה היא  בוודאי, כי מבחינה תודעתית השכל הוא היחיד שיכול להסביר את הסיבה לרגשות ולתחושות ולעזור להגדיר אותם , ע״י זיהוי.
עולם החומר הוא המנהל את האדם כי האדם חייב להתנהל בתוך גבולות ולהבין את מסגרת הזמן. הכלי שאיתו האדם מנהל את המציאות נקרא שכל כי הוא זה האחראי  על הצד הפרקטי ומחובר אל ההיגיון הבנוי על הנחות יסוד ומסקנה . הנחת יסוד היא אקסיומה ז״א שהיא הנחה שלא צריך להוכיח אותה= מכונית היא מכונית ועץ הוא עץ והצורך לחסוך נתונים עושה גם כאן עוול לתהליכי מחשבה עמוקים יותר וכך על מנת לחסוך בנתונים וזמן האדם משתמש לעיתים בהנחות יסוד ובאקסיומות שהוא למד אודות המציאות מבלי שבדק אותם לעומק או בתוך עצמו ואז הוא קובע אקסיומות גם למושגים שאינם כאלה ולא רק להנחות יסוד ונע במהירות למסקנה וכך הוא משבש את תהליך פעולתה התקני של התודעה כי הוא לא תמיד מתעכב לשאול ולדעת מה הוא מרגיש ביחס לנושא..
אם אינך יודע לזהות נכון את תחושותיך או את רגשותיך ואלו מרכיבים מרכזיים בתודעה אז איך השכל יסביר לך אותם בדיוק ? ואם אין לך זיהוי מושגי של ידע נכון אז התודעה משובשת והיא משובשת בגלל שהפרשנות על המציאות משובשת כי לא הבנת את המושג או שאין לך ידע מתאים , בנוסף יש לדעת שזיהוי זו בחירה . אתה יכול לבחור לזהות ויכול לבחור לא לזהות כי לא נח לך עם מה שאתה  מזהה במיוחד בתחושות ורגשות וזה מכניס אותנו אל עולם ההתעלמות, ההכחשה וההדחקה שגורמים לאפשרות ההתקרבות של האדם אל עצמו להיות מטרה שרק מתרחקת.

 

 

בואו להאזין 

 יש  עוד הרבה הסברים, סיפורים ומוסיקה חדשה של עידו אז…. אתם מוזמנים בשמחה להאזין  לפרק בספוטיפיי או באפל פודקאסט או להאזין לפרק כאן 

 

קישור לאפל פודקאסט
קישור לגוגל פודקאסט
קישור לספוטיפיי פודקאסט
bottom of page