פרק 84 - לרכב על עולם החומר
״כל מה שביקשתי לעצמי בחיים הללו זה לראות את עצמי בבהירות לפני שיהיה מאוחר מידי״ -תחושת הדחיפות נובעת מתחושת התפוררות כללית אך גם מריבוי האפשרויות שניתן לממש ויש כאלו הטוענים כי הגיעה שעתו של האדם להתעורר, להתחבר חזרה אל הרוח ולחלום בגדול, ליצור פרוייקטים רוחניים משמעותיים לטובת בני האדם שיהיו ביטוי להזדהות רוחנית עמוקה ויממשו את אפשרות בנית הגשר שבין התודעה למודעות כי הגיעה שעת האחדות.
שגעון הבינה מלאכותית
אין ספק שאנו נמצאים בתקופה מרגשת של פריצות דרך טכנולוגיות שבאות בזמנים של הידרדרות ערכית ומוסרית בחיי בני האדם, תקופה של הקצנה ונסיגה שיש בה גם הזדמנות ענקית להתפתחות ורבים מנסים לעלות על העגלה הזו של הטכנולוגיה החדשה בתקווה לגרוף ממנה רווח או להשיג כמה שיותר מהר: כח, שליטה וכסף.. לפני כמה פרקים בפודקאסט דיברתי על כך שבני אדם מייצרים כל הזמן בעיות ומכשולים על מנת שהם יוכלו להקים חברות וארגונים שיבואו לתקן את הבעיות הללו שהם יצרו בעצמם ונראה שגם הבינה המלאכותית הולכת בכיוון הזה: כלים עוצמתיים, יכולות, אפשרויות שמסעירות את הדימיון שרק אם יגיעו לידיים הלא נכונות (והם כנראה יגיעו) החיים של בני אדם יהפכו לאתגר כי כבר כיום קשה לדעת ולהבדיל בין אמת לשקר ומה נותר לו לאדם מלבד להישען על עצמו ועל ההרגשה שלו.
כל תקופה מורכבת היא גם הזדמנות מדהימה להתפתחות והכלים החדשים הללו יכולים לעזור, להרחיב ולאפשר קפיצת דרך אדירה בהתפתחות ובדימיון אבל כאן יש לשאול: האם כוונת האדם היא לקדם וליצור פרוייקטים רוחניים לטובת הכלל ועל מנת לפתור בעיות אמיתיות כמו לקדם את החלש או ששוב הכל יופנה להשגת עוד כח, שליטה, כסף ודחיית רעיון המוות או במילים אחרות: האם ההתפתחות תופנה אל התוצאה או אל הבנת התהליך. ובזאת עוסק הפרק הנוכחי של הפודקאסט.
פודקאסט - פרק 84 ״לרכב על עולם החומר״
הפרק עוסק במושג ״לרכב על עולם החומר״ והוא מספק הצצה אל המרווח שבין עולם הרוח לעולם החומר והכישורים הנדרשים מהאדם ומתודעתו על מנת ״לשים את החומר במקומו״ ולהתנהל בחיים הללו בגישה רוחנית, מקבלת וחומלת שלא מזניחה את הצדדים החומריים אך לא נותנת להם להוביל, לשלוט ולהשפיע מעבר למידה הרצויה ולהשתלט על כל ההוויה.
האימייג׳ הזה נוצר ב מידג׳רני AI
הפרק סוקר את נוכחות הנשמה בעולם החומר: בגוף, בשכל, באגו, בקושי להתמודד עם התנאים שמבקשים הגדרה ייחודית של האדם על מנת שיוכל לבלוט ולייחד את עשייתו כפי שהחומר מבקש ובו בזמן להבין שהאדם במכלול העשייה שלו ובחינוך שעבר מכור לתוצאה שהיא גם היחידה שקובעת; זה גורם לאספקטים נפשיים מסוימים להדחף אל השוליים, לא לקבל התייחסות מספקת ולא להיראות מספיק למרות הערך הרב שניתן לתת ולקבל מהתייחסות כזו שיכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהלות יותר הרמונית, ולמרות זאת: רבים מבני האדם מעדיפים להקדיש את עצמם למרדף אחרי תוצאה וזה מצב שמייצר רק עוד דחק.
מרדף אחר תוצאה
את עולם החומר מניעות תשוקות, כח, שליטה, וצורך בנוחות גופנית.
את עולם הרוח מניעות אפשרויות, אי וודאות, הרגשה, והבנה של תהליכים,
מי שרוצה לחוות רק וודאות ורק ביטחון ירצה ללכת באותו שביל ובאותה דרך מוכרת שזרועה באותם סימנים שהוא מכיר ומזהה שוב ושוב כי החזרתיות והזיהוי שחוזר על עצמו מבסס (לכאורה) תחושת ביטחון. מתי שהוא האדם (אולי) יבין שהוא השיג או קיבל את הוודאות שהוא ביקש אבל לעתים הוא חש משועמם ולא מרגיש שהוא מתפתח כי הדברים חוזרים על עצמם באופן קבוע ואז הוא יבקש לעצמו תוצאה חדשה על מנת להניע תהליך חדש של חיפוש ומרדף אחר מטרה חדשה.
בני אדם מבקשים תוצאה ולכן הם למדו לכוון את עצמם אל מסע של נוחות ותענוגות בגוף שהוא לא רע מיסודו אבל האדם אמור להתענג על האל ולא על הגוף שמבקש רק נוחות ולא מציע אפשרות אחרת מלבד זמניות ונסיגה ולכן ההתבססות על המתכלה (החומר) היא בעצמה שאלה או חידה כי התנאים שמצתמצמים עם הזמן (זיקנה, תחלואה, מרץ, משאבים, חוסר רלוונטיות) רק גורמים למרדף אחר התוצאה להיות מועצם, זה ניסיון שמטרתו לדחות את רעיון המוות תוך כיוון העצמיות להרגשת עונג שהיא בראי החומר תוצר וביטוי של תשוקות רגעיות ונוחות מקסימלית וצורת התנהלות הזו מודדת את החיים לפי תמורה, פיצוי וניסיון אינסופי למלא את הריק ואת החסך הרגשי בהרגשת מלאות גם אם היא רגעית וגם אם היא אשליתית וכך ״לרכב על עולם החומר״ הפך למושג המתייחס (בעיני הארציות) אל המצליח או המצליחה שכבשו את העולם דרך: כח, שליטה, כסף ודחיית רעיון המוות.
הכל זה תהליך
הקוסמוס בנוי על מחזוריות, שינוי ותנועה בלתי פוסקת ועולם החומר מנהל את התהליכים הללו בשל הצורך לחוות את רעיון החיים באופן מעשי, פרקטי ורגשי בו בזמן שעל ההתנהלות בפועל להיות רוחנית כי רק הרוח מבינה את התהליך ואנו חיים למען התהליך. כשאדם מכיר בקיומו הרוחני הוא בקשר עם המקור שלו גם אם זה מתקיים באופן לא קבוע, הוא מבין שהוא חי בתוך תהליך ולכן הוא פחות מתחשבן עם עליות וירידות כי הוא מבין שהדברים בנויים על מגמות שעובדות לפרקים ולא על תהליך קבוע וודאי כמו שאנשים בטוחים שאמור להתרחש בחייהם ולכן להרגשה של האדם יהיה משקל רב בתהליך הזה כי הצד השכלתני לא מבין באמת תהליכים רוחניים: ״לרכב על עולם החומר״ זו יכולת שמבטאת את ניצחון הרוח על החומר את הבנת התהליך, את הבנת היעדים ארוכי הטווח, את היכולת לכוון את הכלים הארציים של התודעה והגוף עפ״י הרצון האמיתי שלך לכיוון יעדין אלה ובעיקר זה מצביע על יכולת ומסוגלות טובים שהם המפתח לכוון ולבטא נכון יכולת מתרחבת ויודעת את כיוונה ואת מטרתה.
בואו להאזין
יש עוד הרבה הסברים, סיפורים ומוסיקה של עידו אז…. אתם מוזמנים בשמחה להאזין לפרק בספוטיפיי או באפל פודקאסט או להאזין לפרק כאן
