פרק 90 -אי-ודאות

​

הכעס

האירועים האחרונים העלו את הכעס לרמות שיא כי הכעס חושף את הפחד העמוק שאין על מי לסמוך וכל אדם מופקר לגורלו. הדרך לשחרר את הפחד עוברת דרך הכעס שמבטא מורת רוח, זעם ותסכול על מנת לפרק את האנרגיה האצורה במעמקים. אחרי ההלם הראשוני של האירועים הכעס ישוב ויעלה, יחפש את האשמים ויצביע עליהם כי קל יותר לחפש את האחראים מאשר להבין את משחקי התודעה ואת העובדה שמדובר במאבק בין כוחות גדולים בהרבה מכפי שנדמה. מי שאחראי על האירועים ראוי שיפנה את תפקידו לאדם ראוי יותר שיביא תקווה, צדק, חזון ואופטימיות לעתיד אבל דווקא הכעס המתגבר מעכב את התהליכים הללו ויוצר מלחמה פנימית חדשה שתוביל לפירוק מחדש של האחדות היחסית שנוצרה וחוזר חלילה. העם שלנו שבוי בקונספציה של גנרלים ואנשי ביטחון בראש הפירמידה ואולי עכשיו עם השבר ישכיל העם להציב בראשו איש ואולי עדיף אישה שהם אנשי רוח כי כך הערכים האמיתיים, הנכונים והצודקים יוכלו להתממש.


איזון
הנפש מוצאת את עצמה פצועה ומבקשת ריפוי, מבקשת לחזור אל מישור החיים המאוזן שמספק את אפשרויות השקט, השלווה ושגרת החיים הרגילה כאשר האמת אומרת שהוכינו בידיעה שאנחנו לא חיים על אי מבודד ומשגשג אלא על פתחו של הר געש שדורש הכרה באמת והסתגלות מהירה למצבים חדשים ואירועים יומיומיים שמחדדים את אי הוודאות ואת מצב הסערה והטלטלה. במצב הזה האיזון מופר כי התחושות והרגשות גועשים אבל דווקא וככל שהמצב מקצין כך לאנרגיות האיזון יש אפשרות טובה יותר לאזן כי היא עושה את פעולתה במצבים קיצוניים ולא בזמני ההליכה במישור הרגוע אחרת ההליכה אל הקצוות לא תתאפשר. במילים אחרות: על מנת שהאיזון יחזור יש לסיים את התנועה אל הקצוות שמתודלקת ע״י הרצון לנקמה, לשבירת הכלים ולשינוי יסודי במערך התגובה. ההחלטה אומרת שלא עוד הבלגה, התעלמות ודוקטרינת ריצוי כדרך חיים אלא פתיחה של כל אפשרויות הפעולה והתגובה למה שידרש מבלי לחסום רגשות גם אם הם קיצוניים רק כדי שנוכל להכריז על עצמנו כהומניים ולשמר את האשליה שלא מתואמת אל סביבת המציאות ולא פועלת ביחס אליה אלא ביחס לרצון להבריק את האישיות, לקדם אלטרואיזם ולחיות במצב של חמלה מלאה לכל יצור אנושי. עצם ההסכמה לחקור את הפעולה על פי עקרונות חדשים וקיצוניים פותחת אפשרויות כי היא מבטלת את ההתניה שצריך לפעול רק על פי קוד מוסרי כשלמעשה אם נאפשר לעצמנו לפעול בכל דרך ולא נשלול את האלימות, השנאה, והכעס והפחד הקיימים בנו ונכיר בכך אז רק כך נוכל להפסיק לתדלק אותם ונוכל לבחור לאחר מיצוי המהלך  כל דרך מוסרית, חומלת מתחשבת ואלטרואיסטית שהרי איננו מגבילים את עצמנו רק לדרך אחת והנה אנחנו משוחררים באמת כי מתקיימת זכות הבחירה החופשית לפעול בכל דרך. יש הבדל בלהיות מוסרי כאשר כל האפשרויות קיימות לבין להיות מוסרי רק בגלל שאתה מפחד להיתפס כאלים ולא מוסרי. אחרי תהליך ההקצנה האיזון יחזור בכל מקרה כי הוא פועל במצבי קיצון כאשר אם אנרגית האיזון תפעל כל הזמן אז לא תוכל להתקיים תנועה לקצוות בכלל וזו תהיה הונאה עצמית כי האדם מהנדס את עצמו ע״י קיום של הגישה שנוחה לו כי הוא מפחד ממה שבאמת מתקיים בתוך עצמו. 


חיים תיאורטיים או פרקטיים
במסע החיים אפשר לעשות את הדרך בתנאי מעבדה או תוך ישיבה בכיתה או מול הטלויזיה ולחלק הוראות למרקע ע״י חקירה וניתוח תיאורטי של המציאות ללא מעורבות או עשייה ישירה או לעשות את מעשה החיים בחיים עצמם ותחת אש חיה ומטלטלת שרק דרכה אפשר באמת לראות ולהבין את ההתקדמות וההתפתחות בפועל של כל מה שנלמד באופן תיאורטי ועוצב להשקפת עולם ולכן יש הבדל גדול בין הידע אודות המציאות לבין הצעידה בדרך הזו ומימושה בפועל כי בסופו של דבר ״האני מתגלה ומוכר״ דרך החוויה הרגשית שלעיתים היא אכן מטלטלת. ונדרש לכך אומץ, זקיפות קומה ואמון מלא.  
הפחד בכל מקרה מניע את כל הפעולות ונמצא מתחת לכל דבר אז הניסיון להתחמק ממנו לא בהכרח מועיל. אלו זמנים שבהם כל מי שעשה דרך מודעות עם עצמו נבחן בזמני משבר וכל השקפות החיים של כולם עומדות למבחן וזו הסיבה לדעתי שאולי אנו חיים באזור מורכב ולא נוח תמיד אבל זה המקום הכי טוב לחיות בו ולעשות את עבודת המודעות כי חוסר הנוחות מאתגר את כל המערכות ומעודד פתרונות ומהלכים שבזמנים רגועים לא היו עלו בכלל על הפרק או המילים אחרות אפשר לומר שאני מאמין שהתקופה הזו טומנת בחובה האצה משמעותית בהתפתחות.

 

 

 

​

בואו להאזין 

 יש  עוד הרבה הסברים, סיפורים ומוסיקה  של עידו אז…. אתם מוזמנים בשמחה להאזין  לפרק בספוטיפיי או באפל פודקאסט או להאזין לפרק כאן 

​

​

​

​

​

 

​