ניוזלטר #91

​

פראדוקס של חרטות

החרטה משתעשעת עם פרדוקס הזמן כי האדם בוחן דרך החרטה את המחשבות והפעולות שלו בעבר והוא שואף לחזור אל העבר ולתקן את הפעולה למרות שהפעולה כבר קרתה. הוא פועל בצורה כזו מתוך רצון להתאים את הפעולה לתוצאה שהוא מבקש ובנוסף ואולי יותר חשוב: להיפתר מהסבל הנוכחי של החרטה ומנקודת הכאב שהוא יודע ומרגיש כי הסבל הוא השלכה של הבחירות שהוא קיבל או שהוא לא קיבל, השלכה של ההרגשות והמחשבות ושל הפעולות שהוא עשה או לא עשה ועדיין הוא לא תמיד עוצר לחקור את כל יסודות דרך המחשבה שלו שממנה נובע שורש ההחלטה שהוא קיבל.
האדם נוכח שהוא לא יכול לחזור אחורה בזמן ובאמצעות החרטה האדם למעשה מתלונן בפני העולם על חוסר היכולת שלו לנוע באופן חופשי בין הזמנים ולשנות את המציאות שלו בעבר כי הזיכרון הוא למעשה נקודת כאב שמזכירה לאדם את מוגבלותו (וכישלונו במרכאות) בחזרה אל נקודת הכאב ע״י התסריט בלתי פוסק של החרטה.


מחזוריות
כאשר מתבוננים על תהליך יש בו תמיד פסגה ושפל וכל עוד האדם תופס את החיים כמאבק אז שדה התודעה שלו הופך להיות שדה קרב וכך ״האני״ שמשליך נקודות מבט רבות על השדה הסטטי של התודעה גורם לאדם להזדהות שגויה דרך האגו רק עם מה שנח ונתפס כפסגה ומלאות. הוא מרגיש חוסר רצון להתמודד עם השפל או המצב החסר (ריק) כי זה גורם לו כאב וכך התהליך עצמו נתקע כי האדם עושה הכל על מנת לדחוק את עצמו אל הפסגות וכל ירידה הופכת למציאות חרדתית ומוגבלת. מציאות כאוטית כזו מסבירה שהאדם רוצה ומבקש לשלוט באירועים ולא לחיות אותם אך האירועים גדולים ממנו ויש לו יכולת השפעה מועטה ומוגבלת.
ריבוי נקודות המבט של האני הן ביטוי לבחירה חופשית ואין בהם כוונה שהאדם ישלוט בתנועות או יתעלם ויחיה בהונאה עצמית ולכן תהליך החיים הוא הסרט שדרכו האדם מתפתח ובוחן את למידתו. זה תהליך מתמשך שיש בו גם הפרות ואכזבות אבל הוא בכיוון נכון כל עוד הוא מכוון לכיוון הכללי של עליה ברמת האושר.
כל עוד האדם זורם בתוך התהליך הטבעי התמזגותו עם הקיים מתואמת עם המקצב הפנימי. זו הופכת להיות נקודת מוצא שעוזרת לאדם להכיר בעוצמתו ויתרונותיו אבל גם את חולשותיו ומחדליו. הקבלה הזו יכולה ליצור בסיס תודעתי מאוזן וחזק יותר שיעזור לאדם לקבל את עצמו כמכלול תכונות שלא עברו מניפולציה ולכן הוא גם לא נתון להונאה עצמית אלא אל דרך האמת. דרך ריבוי נקודות המבט המושלכות על השדה התודעתי ומקישות על ההרגשה, על הרגש או על המחשבה  האדם מבין את הגאות והשפל, מבין את האשליה וכך ומתוך ההבנה הזו קיימת רק אפשרות אחת , נצחיות וכאשר זה מובן אז אין באמת קדימה ואחורה כי אין עבר ועתיד אלא רק הווה, אני קיים, כאן ועכשיו כאישיות שמתגבשת מתוך הרצון לחוות ולהתנסות גם אם בדרך מופיעים אירועים שהיית מעדיף לשכוח אבל אתה יודע ומבין שיש להם משמעות עמוקה בתהליך הכללי ולכן אין צורך בחרטה כי הוא לא בוחנים את החיים ביחס לתוצאה נקודתית אלא ביחס לתהליך כולו שמכוון אל האושר כיעד עליון.  
פנינו לא צריכות להיות מופנות רק אל ההצלחה ורק אל תוצאות אופטימליות אלא  אל האפשרות להיות מאוחדים בעצמינו גם בגאות וגם בשפל וללמוד להיות ולחיות בשמחה, בקבלה, באיזון ותקווה בכל אחד מהמצבים.


שאלה על אושר
כל בני האדם מבקשים להיות מאושרים אבל כל אחד מפרש את האושר בדרך אחרת כי הוא כרוך בחקירה ובקבלה עצמית. האושר יכול להיות מושג בן רגע במצב של התמזגות עם המוחלט אבל ללא חקירה עצמית האדם לא יודע ולא מכיר את עצמו באמת, אז מה בדיוק יתמזג עם המוחלט?

 

 

פריצת גבולות

פריצת גבולות הוא מושג שמתקשר עם יעד, הצלחה ואתגר כי האדם שואף להתרחב על מנת להרגיש שהוא חי באמת בעולם והוא לא תלוש או לא רלוונטי וההוכחה שלו לכך נשענת על החוויה המתרחבת שנמדדת על פי הישגיו. לאמיתו של דבר כאשר מדברים על פריצת גבולות אז בני אדם לא באמת יכולים להתקיים ללא מסגרת וגבולות ברורים אבל הרבה פעמים אפשרות פריצת הגבולות מופיעה כפתרון אפשרי לבעיות תקיעות, תסכול והרגשת חוסר מסוגלות שגורמת להרגשה לא נוחה. במילים אחרות: מה שמטריד את האדם זה לא הגבולות המצומצמים אלא ההרגשה הלא נוחה ולכן במצב הזה (שהוא סבל) האדם יבקש לפתור קודם את ההרגשה הלא נוחה שיש לו כי הוא מזהה שהיא נובעת מגבולותיו, פחדיו ומוגבלותו, וההרגשה הלא נוחה הזו היא זו שמעיקה עליו והוא לא תמיד מודע להשלכות האמיתיות של הרחבת גבולותיו שגם ככה הם לא תמיד ברורים.
הרחבת הגבול יכולה להתקיים רק כאשר האדם מרחיב בעצמו את היכולת שלו להתמודד ולהכיל את ההשלכות של פעולת ההרחבה הזו ואז הוא יקדם ויזיז את הגבול ככל שהוא ירגיש מסוגלות גדולה יותר ולכן פריצת גבולות היא תוצר של מסוגלות מאורגנת והחלטית שנובעת מרצון ברור ולא צורת פתרון למצבים לא נוחים מבחינה רגשית. בנוסף יש צורך להבין מה נמצא מעבר לגבול או איזו התמודדות מחכה מעבר למצב שעבורו הצבנו את הגבול מלכתחילה כי גם לגבול יש תפקיד בתוכנו, הלוא הוא שומר על משהו.
אם התהליך הזה לא נעשה בבהירות ומתוך מסוגלות אמיתית אז זו תהיה הכרזת מלחמה עצמית על העצמי וזה יכול להוביל לנקודת שבירה וזו אחת הסיבות לכך שבני אדם חווים משברים בחיים שלהם. 

 

​

בואו להאזין 

 יש  עוד הרבה הסברים, סיפורים ומוסיקה  של עידו אז…. אתם מוזמנים בשמחה להאזין  לפרק בספוטיפיי או באפל פודקאסט או להאזין לפרק כאן 

​

​

​

​

​

 

​