אלמנט עץ ברפואה הסינית
בראשית האביב, כשהאדמה מתחממת קלות והשמש מתחילה להעלות אדים מתוך האוויר הקר, נולדת התנועה של אלמנט העץ. זהו הרגע שבו הנבט הראשון מבקיע את פני הקרקע, נענה לקריאה שקטה אך עיקשת של החיים. העץ אינו שואל אם כדאי, אם מותר, אם אפשר הוא פורץ קדימה כי הוא מוכרח. כי ככה עושים חיים. הצבע הירוק שייך לו ,לא רק כגוון, אלא ככוונה פנימית. ירוק הוא העליה, החיפוש, התקווה, התנועה אל עבר.הוא מגלם את אותו כוח שאינו נח, שאינו מרפה זה שרוצה לראות, להבין, לגלות, לשנות, לנסות. הטעם החמוץ, זה שמעורר את הפנים, שמכווץ את מה שנרפה, שייך גם הוא לאלמנט העץ.
הוא הקריאה להתכוונן, לזקק, לחתור קדימה מתוך דיוק פנימי.
כמו העץ, האדם שייך לטבע.
וכשהאביב פועל בתוכו הוא מתחיל לנוע, לשאול, לפרוץ גבולות. הוא כבר לא יכול להישאר במקום שבו היה כל החורף.
יסוד העץ מייצג את הפריצה והלידה, כמו נבט הפורץ מתוך הקרקע במאבק עיקש באיתני הטבע, שואף לצמוח כלפי מעלה ולהגיע גבוה ככל שניתן. זהו אלמנט של תחרות, הישגיות, שאיפה לפסגה. הוא אינדיבידואליסט, עצמאי, בעל נטייה לשליטה על אחרים, מנהל טבעי הניחן ביוזמה, כריזמה ויכולת קבלת החלטות.
עץ הוא אלמנט של פעולה תחת לחץ, משוחרר ממעצורים, מוכן לוותר על נוחות למען מטרה , בעיקר אם היא ברורה, ממוקדת ונקודתית. הוא מצטיין בגיוס אנרגיה אדירה למשימות תחומות בזמן, ובעל פרגמטיות חזקה המתועלת להשגה מיידית. נדמה שהוא בנוי להניע, לדחוף, למתוח גבולות ולפעול באגרסיביות כל עוד ברור לו מהו היעד.
היחסים עם אלמנט אדמה – המימוש המעשי
כדי להכות שורשים, עץ זקוק לאדמה היא מייצגת את עולם המציאות, הפרקטיקה, המסגרת. זהו מגרש המשחקים שבו הרעיונות נבחנים בפועל: משפחה, עבודה, מערכות יחסים, ודאות כלכלית ורגשית. עבור רבים, זהו מדד ה”נורמליות” של החיים.
לאלמנט האדמה יש נטייה לקבעון, הנובעת מרצון עמוק לביטחון ולוודאות – היא בוחנת את העתיד בדאגה ומודדת ערך ונכסים, הן חומריים והן רגשיים.
הבקרה והאיזון - עץ מול אדמה
במעגל הבקרה, אלמנט העץ מבקר את אלמנט האדמה. הוא מניע אותה, מונע עמידון וקיפאון, ומחייב אותה להשתנות. כמו תנועת צ’י הכבד (LIV) המניעה את צ’י הקיבה (ST), כך גם העץ דוחף קדימה ומסייע לעיכול, לעשייה ולמימוש. עם זאת, תנועת העץ צריכה להיות מדודה - בקרת יתר עלולה לשבש את הכיוון הטבעי של האדמה, לגרום לתנועה לא טבעית “מלמטה למעלה”, וליצור חוסר איזון. כאשר האיזון מופר - מעגל העלבה
במצב של מעגל העלבה, כאשר האדמה בעודף - היא שוקעת בעצמה והצורך ביציבות גובר על הצורך בחופש, תנועה ושינוי. כך, היציבות הופכת להיות מטרה בפני עצמה ולא אמצעי. במקום שתהיה תנועה קדימה, אלמנט העץ מאבד את כושר התנועה הטבעי שלו. ככל שהאדמה מתחזקת, כך העץ מואט – השאיפה, היוזמה והכוח הפורץ של העץ נחסמים בתוך משקל עודף של זהירות, פחד משינוי וקבעון מחשבתי.