רפואה סינית - אלמנט אדמה- קיבה (ST), טחול (SP)
אלמנט האדמה ברפואה הסינית מייצג את המרכז, נקודת האיזון, הקרקע המארחת את כל האלמנטים האחרים ומאפשרת להם להתקיים. הוא קשור לעיכול, לתהליכי הזנה וליציבות הבסיסית של הגוף והנפש. בתוך המערכת האנרגטית של חמשת האלמנטים, האדמה היא המקום שבו כל דבר מתעכל, מעובד, מתייצב. זוהי האדמה שעליה עומדים החיים, והיא מבטאת את היכולת להכיל, לתמוך, לעבד ולתת צורה ברורה למה שנכנס לגוף ולתודעה.
לאלמנט האדמה שייכים שני איברים מרכזיים: הקיבה (ST) והטחול (SP). תפקוד תקין שלהם הוא הבסיס לבריאות פיזית, יציבות רגשית, בהירות מחשבתית ותחושת שייכות. הקיבה אחראית על פירוק המזון , זהו פירוק גס, ראשוני, שדרכו המזון הופך לנגיש לעיבוד עמוק יותר. לאחר מכן, הטחול מתמיר את תכולת הקיבה לתמצית מזון (Gu Qi) זוהי האנרגיה שמופקת מהמזון ונשלחת אל הריאות.
הריאות, אלמנט המתכת, משתמשות בתמצית זו יחד עם צ’י האוויר (Kong Qi), כדי לייצר את Zong Qi , צ’י החיים שמופץ לכל הגוף. חלק ממנו נשלח ללב לצורך ייצור דם. זהו ביטוי עמוק לקשר ההדדי בין אדמה למתכת – האדמה מזינה, המתכת מתמצתת ומכוונת. אלמנט המתכת שואף אל השמיים, אל הטוהר והדיוק, אך תלוי לחלוטין באיכות הצ’י שהוא מקבל מהאדמה. כך נוצר איזון: המתכת לא יכולה לפעול בלי מסגרת, סדר וארגון , תכונות שמספקת לה האדמה.
החלק שנותר לאחר תהליך הפירוק בקיבה ובטחול עובר אל המעי הדק, שם מתבצע פירוק עדין ומדויק יותר. בהקשר זה, ניתן להבין את תמצית ה-Gu Qi כמרכיב יסוד בייצור הדם ובבניית נוזלי הגוף.
הטחול שולט על הדם. הוא שומר שהדם יישאר בתוך כלי הדם, ושומר על הלחות של הגוף. הנוזלים שהוא מפריד נשלחים לדרכם: הטהורים אל הריאות לצורך הפצת לחות, והעכורים אל המעיים. כשל בתפקוד הטחול מוביל לבצקות, עודף לחות, ליחה ודימומים , מצבים שמבטאים חוסר יכולת לעבד, להכיל ולארגן את החומר (הן במובן הפיזי והן הרגשי). הטחול שולט על השרירים וארבעת הגפיים , הוא מעניק לגוף תחושת מרכז, יציבות וכוח תנועתי. הוא נפתח לפה, שולט על השפתיים, והטעם המשויך אליו הוא הטעם המתוק , סמל להזנה ונחמה. הקשר למערכת הלימפה ולוויסות נוזלי הגוף הופך את האדמה לאלמנט מרכזי במניעת כבדות, עייפות ודכדוך. כשהטחול במיטבו האדם מרגיש נינוח, ממורכז, מחובר לקרקע. כשהוא חלש מופיעות מחשבות טורדניות, חוסר שקט רגשי, קושי להתעכל רגשית ופיזית.
אלמנט האדמה מגלם את הצורך בביטחון ויציבות הן פיזית והן רגשית. זהו הרצון לדעת מראש מה יעמוד בדרכנו, לאחוז בקרקע יציבה כשאנחנו פוסעים בשבילי החיים. ברובד הממשי, זה מתבטא בשאיפה ליציבות כלכלית, רגשית, משפחתית וחברתית, קרקע שתאפשר לאדם לצמוח ולנוע גם לעבר מרחבים פחות ודאיים. אך כאן עולה גם הדילמה: במציאות משתנה, ההיאחזות בביטחון מוחלט עלולה לבלום את החיפוש, לעכב התפתחות ולצמצם את האפשרות להתנסות, להעז, להקשיב לקול הפנימי. לעיתים ההשקעה המתמשכת בהשגת הוודאות גוזלת אנרגיה יקרה מביטויי הנפש האחרים, ויוצרת פיצול בין תחושת היציבות החיצונית לבין הקריאה הפנימית לשינוי. השאיפה לביטחון חיונית, אך כשהיא הופכת להתניה “רק כשארגיש בטוח אפעל” היא חוסמת את הזרימה. כאן נכנס תפקידו של אלמנט האש, המזין את האדמה ומכניס אליה חום, אהבה, התייחסות ואמפתיה. זהו החיבור הרגשי-תודעתי שמאפשר לאדמה לתפקד בצורה מיטיבה – לא כאחיזה נוקשה, אלא כבסיס תומך.
תפקוד מערכת העיכול תלוי בחום הפנימי של הטחול (SP) אנרגיה שנחשבת לאש פנימית. אלמנט האש מעניק לאדמה את אותו גירוי שמאפשר לה לעבד, לפרק, להזין. כאשר יש עודפי Gu Qi, הם נשלחים למעי הדק (SI) לזיקוק, וחלקם משתתף בתהליך ייצור הדם בלב (HT).
כאשר חסר חום בטחול, התהליכים הפנימיים מואטים , המזון אינו מתעכל כראוי, ה-Gu Qi המופק ממנו נחות באיכותו, והוא מועבר כך לריאות וללב, פוגע באיכות ה-Zong Qi, באיכות הדם, ובאיזון הלחות והנוזלים בגוף.
זהו תפקוד לקוי שמתחיל באיבר אחד אך משפיע על כל המערכת: הוא מחליש את יכולת הגוף לייצר אנרגיה, שואב את החיוניות, ועלול להוביל למצב של קור רגשי ונפשי: תחושת דחייה, ריחוק, חוסר אהבה, גם כשבפועל האדם מוקף תומכים וביטחון חומרי.