צמצום אל מול התרחבות - מתוך מאמרים על חמשת האלמנטים
בהנחה שהאדם מגיע אל העולם עם פוטנציאל ומבנה פנימי מוסכם המבקש הגשמה ומימוש עדיין עולות שאלות
רבות תהיות והתחבטויות כאשר מתרחש המפגש עם עולם החומר "והמציאות". אלו קשורים בקשר הדוק אל
החינוך שקיבל, זיכרונות, ציפיות, שיוך אתני והשפעות חיצוניות אחרות התלויות גם בתקופה בה הוא חי, בעונה,
המיקום, בתרבות. בעולם האנרגטיקה הסינית אפשר לזהות את הפוטנציאל הפנימי הראשוני אך הוא תמיד מוסתר
על ידי אותן השפעות חיצוניות הבאות לידי ביטוי ב"מסכה" החיצונית שדומה לאותה דמות וירטואלית עצמית
מתרחבת שבני אדם כה מתאמצים למנף כאשר מולה עומדת האפשרות "לקלף" את הקליפות החיצוניות בתהליך
צמצום השואף להגעה אל תמצית האישיות שמטרתה לשקף את האותנטיות והאמת העצמית.
התהליך המכני
תהליך ההרחבה או ההתרחבות קשור אל מערכת חמשת האלמנטים דרך יסוד אש, תהליך הצמצום והסרת המיותר
קשור אל יסוד המתכת. שני אלה נמשכים וקשורים אחד אל השני במעגל בקרה היוצר מתח בין שני כוחות מנוגדים
ומשלימים, האחד מול השני בדומה ליחסים שבין גז למוצק, בין אש למתכת היכולה לחמם או להתיך אותה לנוזל.
כמובן שהיחסים הללו באים לידי ביטוי ברצון לתקשורת רגשית, אינטרקציה עם הסביבה בתהליך היתוך עצמי אשר
מאלץ את האדם לעבור שינוי. גם האש וגם המתכת שואפים לנושאים דומים הנמצאים תחת ההגדרה של הכרה,
מודעות ואישור אך כיוון התנועה שלהם שונה.
איפה מקבלים כאן אהדה?
אלמנט אש רוצה שההכרה והאישור יגיעו דרך הנוכחות הרגשית שלו ודרך הביטוי של תשוקה, התמזגות, משיכה,
חום ואהדה הנובעים מן הסביבה שלו ולכן הוא משקיע את מרצו בהתרחבות אל כל אותם נושאים הקשורים בשיתוף,
בהתייחסות לאחר, בבנית אישיות שיש בה חמלה והזדהות והיא נשענת על יכולת ליצירת קשר פתוח, זורם ומשתף,
קשר הנובע מן הלב ומתייחס לרגישות ולפגיעות של האחר כמראה לאותה רגישות ופגיעות עצמית כשהנטל מתפוגג
לרגע משמופיעה אהדה ונזקקות שהאש אוהב. זהו שדה מיסיונרי שיש בו התרחבות והוא זקוק לקהל שיש באפשרותו
להזדהות ויחד ליצור חווית היתוך ויציאה מהגבולות העצמיים אל מרחב שיש בו תחושה לרגע של נגיעת אהבה ,
אחדות וחיבור בין בני אדם. אלמנט האש משקיע בכל אפשרות לקשר חדש והוא זקוק לניצוץ והזדמנות. אותו ניצוץ
המצית את אפשרויות ההרחבה והיציאה מהגבולות העצמיים בתהליך הזדהות שמטרתו להפיץ, לחלק ולשתף, על פי
תוצאה זו הוא "מודד" את ערכו ובעיקר את ההרגשה שלו כלפי עצמו. הדחף ליצור אינטרקציה מביא הזדמנויות
להתרחבות אבל ככל שזמן עובר ונטל חיים גובר הוא נוטה לעשות פשרות במושא העומד מולו ובלבד שיוכל לתדלק
את ההתרחבות. זוהי הסיבה העיקרית לכך שרוב אנשי האש האמיתיים מרוקנים וחסרי ניצוץ בשל הניסיונות הרבים,
הפיזור והמאמץ לשהות במרחב הרגשה קבוע שלעולם דורש השתדלות ותדלוק עצמי בהתלהבות, אופוריה, אשלייה
ותמונת מציאות אופטימית המנגישה לאחר את האפשרות הקלה להתאחד, להרגיש, לאפשר.
במחזוריות החיים והצ'י קיימים עליות וירידות. השתדלות יתר, מעורבות והצורך להיות אלו אשר מובילים, יוזמים
ומניעים דורש קצב ותובע אנרגיה ורצון ולכן יש לאנשים אלו נטיה " לאבד את עצמם". לאבד את עצמך אומר כי
איכות המסר מאבד ממשמעותו והמטרה המרכזית הינה להיות מרכז העניינים ועבור זה המטרה מקדשת את האמצעים
עד לנקודת ההיפוך שבה מתרחשת קריסה אל תהליך החזרה אל העצמי מאותו מרחב בתהליך התאוששות. זהו תהליך
שבו אדם יכול להבין שהוא לא מאוזן, שההשקעה במושא רגשי חיצוני נעלה ככל שיהיה הוא מרוקן וגורם לו להסתיר
את התחושות האמיתיות שלו כך שהאיבוד העצמי הינה נפרדות עצמית.
בעולמנו תהליכי הרחבה נוטים אל הקצנה התמכרותית מבחינת שימוש במאיצים, חומרים, סמים, מסרים, מדיות
חברתיות, שיתוף אינסופי, והרגשה של תחרות מאולצת בדרך אל קידמת הבמה. מתקיים בלבול וסתירה בתהליכי
ההרחבה המבקשים "למנף ולהרים" כאשר המסר לעולם חיובי, דוחף ומעודד וברור שזה דורש משאבים רבים כי
המרדף אחר תשומת הלב והצורך בהכרה הוא מייגע גם אם יש בו נקודות תועלת וגם אם הוא מכוון לשאיפת היקום
לאחדות. עובדה היא כי חוסר באלמנט אש יפתח אובססיה לתשומת לב, למראה הקליפה, לפיבדק ורגשותיו ינועו
על פי אותה אהדה הנמצאת או חסרה בסביבתו, הוא יפתח פחדים ויתמלא חששות מפני התחייבות או יסית ויתרחק
מכל אדם או אירוע שיש בו מכדי להוריד או להנמיך את האשלייה כי האש לעולם בוערת במלוא עוצמתה וכי אין לה
רגעי מנוחה והתבוננות הלוא עוצמתה האמיתית של האש הינה כנות.
להעיף את הבולשיט
אלמנט מתכת מציע לאדם את האידיאל השואף לשלמות. הדרך הינה היכולת לצמצם את המיותר כי למה להשקיע
את מרצך בחוץ כשאפשר לעשות את זה בפנים עבור עצמך. יש כאן קריאה לצמצום והגבלה על מנת למרק ולהבריק את
הכלי, כלומר הדרך להגיע אל השלמות מתחילה בויתור על העודף והורדת המיותר.
תהליך זה דורש תשומת לב לפרטים אבל מעל הכל הוא דורש שליטה עצמית ועמידה בפני פיתויים דרך ההיגיון המוביל
את הרגש. מתקיימת כאן לבדות, התרחקות מהזירה החברתית הרוחשת על מנת להגיע אל אותה שליטה ואבחנה ביחס
למה מתרחש בפנים לעומת מה שמתרחש "בחוץ" ההפרדה או החלוקה השריריתית בין "בפנים ובחוץ" עלול לייצר מודל
התבוננות נוקשה,שופט ומבקר האמור למדוד את האירועים המתרחשים במרחבים השונים ואז להחליט בתהליך סלקציה
האם להתייחס או לא, האם זה שלי, עבורי או נוגע אלי ואם לא אז זה מועבר אל סל המיחזור של המעי הגס.
התהליך עלול לייצר כפייתיות וצורך בהסכמה פנימית על המטרה ( כלי ממורק) , רצון להיות ללא רבב ומבנה רגשי
המועד לאשמה ושיפוט כשכל שריטה או חריקה פוגעת "בהרמוניה" או מייצרת תחושת כישלון כי איזה בן אנוש באמת
יכול להיות "ללא רבב" או לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהוא מציב לעצמו כל הזמן. במילים אחרות אפשר לומר כי י
ש כאן צורך באידיאל או "באסתטיקה של יחסים". יש אנשים המפנים תכונה זו אל התזונה שלהם, הדיאטה שלהם
מקבלת התייחסות הדוקה אך למעשה זה לא חשוב אם זה זו תזונה או טבעונות, פוליטיקה תרבות או דת בסוף הכל זה
מערכות יחסים בין אדם לעצמו ולסביבתו ולכן עצם "הישיבה ההדוקה" על עצמו, הריסון, הקטלוג, האסור והמותר זו
המטרה המרכזית שמטרתה לגדל עמוד שדרה ומשמעת עצמית בדרך אל המטרה. השאיפה לאותה שלמות מתורגמת
למעשה לרצון הרגשי ומטרה רגשית - להבריק, לנצוץ ולטפח אישיות ממוקדת היודעת את מבוקשה בבחינת חתירה
אל המוחלט ע"י ליטוש והברקה של תכונות ויכולות אישיות על מנת שבסופו של תהליך תהיה הגעה אל המטרה
( בדיוק כמו אצל אלמנט אש) הגעה להכרה, סטאטוס, התבלטות ערכית או הבלטה של יכולות.
יש בתהליך הזה אספקטים מדכאים בשל פעולת צמצום שאינה מסתיימת בנקודה כלשהיא, תהליך הצמצום הוא
המטרה המרכזית והתנועה המרכזית. אבחנה - שיפוט - צמצום , אותם נושאים העומדים ועוברים את המבחן
הערכי יכולים לזכות באפשרות של דחיפה לקדמת הבמה ואותם נושאים כואבים, או בלתי מוגמרים, קונפליקטים
הופכים להיות מוצנעים ומודחקים כמו לא צריך להתייחס אליהם. זהו תהליך אגוצנטרי השם את האישיות כנושא
מרכזי תחת מערכת שלמה של ביקורת עצמית ושיפוט על מנת להעיף את המיותר ולמרק את הכלי עד כי האישיות
נוצצת, רק שעבור רבים בתהליך הזה האישיות הופכת קשוחה מידי, בלתי חדירה ומעודנת והכושר האסתטי הופך
לכלי המבטל את האפשרות לשיח פתוח והשתתפות עם האחר כי לעיתים קשה להפנים שהצמצום האמיתי איננו צריך
להיות מלווה בתחושת חסר אלא בהתגמדות בפני הקיים וידיעה פנימית שכל שיזדקק לו יוגש בפניו ולכן המבחן
האמיתי הוא -האמון העצמי.
לסיום אפשר לומר כי אש ומתכת הם אלמנטים המשקפים את הקוטביות שנחוצה כל כך על מנת לקיים מערכת
יחסים נכונה ומתואמת בעצמך. אין בטבע תהליך התרחבות ללא צמצום ולהיפך. התרחבות יתר מובילה בהכרח
לפיצוץ וצמצום יתר מוביל בהכרח לדיכוי. הסדר הנכון מבחינת חמשת האלמנטים הינו מינון גבוה יותר של אש על
פני מתכת קרי הערך התרחבות צריך לעלות על הערך צמצום, או במילים אחרות השיפור העצמי, הצמצום ההתבוננות
בצרכים האמתיים (מתכת) צריכים להיות נתמכים על ידי כנות, מודעות ושמחה (אש) אך אלו משחקים ביניהם על פי
הירידה והעליה של הצ'י במחזוריות השנה והעונות, ועל פי המבנה המולד הראשוני.
מאמרים קשורים: